לומדים משפטים וחולמים להפוך לעורכי דין ולהוביל את ענף המשפט בישראל? יש כמה וכמה דברים בסיסיים ויסודיים שאתם חייבים ללמוד קודם, וחוק ההסדרים הוא בהחלט אחד מהם. אם עדיין לא יצא לכם לשמוע על חוק ההסדרים, זה בהחלט הזמן הנכון להשלים את הידע וללמוד כל מה שצריך לדעת עליו. המשיכו לקרוא והכירו מהו חוק ההסדרים ואיך הוא משפיע על החיים של כל אחד ואחת מאזרחי מדינת ישראל.

מהו חוק ההסדרים?

חוק ההסדרים הוא שם מקוצר למקבץ תיקוני חקיקה שמגישה ממשלת ישראל לכנסת החל משנת 1985 כמעט מדי שנה. תיקוני החקיקה שמוגשים עוסקים במגוון חוקים שהממשלה מעוניינת לחוקק, כאשר רבים מהסעיפים כוללים תיקונים תקציביים, וחלקם מיועדים לקדם רפורמות והפרטות במשק. הדיונים בחוק נערכים לרוב במקביל לדיונים על תקציב המדינה, זאת על מנת לאפשר ליישם את השינויים התקציביים הרבים הכרוכים בכך. מידע נוסף על חוק ההסדרים תוכלו למצוא בקישור זה, ומכאן נעבור לדבר על היבטים נוספים חשובים של החוק, הרלוונטיים במיוחד לסטודנטים למשפטים.

שם החוק

חוק ההסדרים הוא השם הנפוץ והשגור ביותר, והוא נגזר משמו המלא של החוק: ״חוק ההסדרים במשק המדינה״. בחלוף השנים הוא הובא מדי פעם תחת שמות שונים כגון ״חוק המדיניות הכלכלית״ או ״החוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי תקציב״. בחלק מהמקרים מדובר בחקיקה של מספר חוקים במקביל, שאליהם נוהגת התקשורת להתייחס כאל חוק אחד – שהוא חוק ההסדרים.

 

 

ההיסטוריה של חוק ההסדרים

החוק כולל נושאים שוודאי עליכם להכיר אם אתם לומדים משפטים, אולם ההמלצה היא שכל אזרח במדינת ישראל יכיר אותם, ולא משנה מהו תחום הלימודים שבחר, שכן השפעת החוק תקפה לגבי כולם. חוק ההסדרים הראשון הוגש וחוקק ביוזמת ראש הממשלה דאז שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי בשנת 1985, ובתחילה אישרה הממשלה את סעיפי החוק כתקנות לשעת חירום. בשנים הראשונות עסק החוק בנושאים תקציביים, ובשנת 90 חלה תפנית לאחר נפילת ממשלת האחדות והחוק החל לכלול יוזמות שונות הקשורות במדיניות הממשלה ולא בהכרח בהיבט התקציבי. בשנת 1994 משכה הממשלה את החוק במהלך הקריאה השנייה מתוך חשש כי הוא יופל, והתקציב של אותה השנה הוגש ללא חוק ההסדרים. בשנים 2002 ו-2003 יזמה הממשלה הצעות חוק דומות שנדונו במהלך השנה בנפרד מתקציב המדינה. בשנים 2006 ו-2009 חוקק החוק דווקא באמצע השנה לאחר הקמת הממשלה, בעקבות הבחירות לכנסת ה-17 וה-18 של המדינה.

צמצום השימוש בחוק

במהלך כהונתה של הכנסת ה-15 במדינת ישראל דנה ועדת חוקה, חוק ומשפט בהצעה לתיקון חוק יסוד: משק המדינה, שיזם חבר הכנסת דאז חיים כץ. על פי ההצעה, חוק ההסדרים יכלול אך ורק תיקונים הקשורים ישירות לתקציב המדינה, תוקף ההוראות שלו יחול לשנה אחת בלבד והסעיפים בו שמתקנים חוקים ידונו בוועדה שחוקקה אותם. ההצעה לא התקדמה, ובמהלך השנים נפלו ניסיונות לצמצום הכוח של חוק ההסדרים. בתחילת המאה ה-21 חלה התקדמות בנושא החוק, והוא התחיל להיחקק יחד עם העברת התקציב הדו-שנתי. עד היום חוק ההסדרים סופג ביקורת נוקבת מפני שתהליך החקיקה שלו מתבצע במהירות ובלי שמתקיים דיון מעמיק מספיק, עובדה שרבים מאמינים שטמונה בה סכנה למדינת ישראל.

לסיכום

חוק ההסדרים הוא חוק שנוי במחלוקת, ולאורך השנים עלו קולות רבים שהצביעו על כך שנעשה בו שימוש ציני כדי לקדם נושאים חשובים במהירות וללא דיון מעמיק וראוי. כך או כך, מדובר באחד הכלים המשמעותיים לקידום מדיניות של ממשלות מזה שלושה עשורים כמעט והוא משפיע באופן כזה או אחר על כל אחד מאזרחי מדינת ישראל, ועל כן כסטודנטים למשפטים אתם חייבים להכיר את החוק הזה לעומק.