אם אתם שוקלים קריירה בתחום טיפולי או רוצים להבין לעומק את תפקידם של האחיות והאחים במערכת הבריאות המאמר הזה הוא בשבילכם. פנינו לאבנר הייזלר, מומחה לביטוח סיעודי, כדי לרכז את כל המידע הרלוונטי על המקצוע. מה זה סיעוד? מהם מסלולי ההכשרה, אפשרויות ההתמחות, ואתגרים היום-יומיים? כל התשובות בהמשך.

מה זה סיעוד?

המונח "סיעוד" מתייחס למקצוע רפואי העוסק במתן טיפול ותמיכה לאנשים בכל שלבי החיים. לפי ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי, סיעוד כולל קידום בריאות, מניעת מחלות, טיפול בחולים וליווי בתהליכי שיקום, הן ברמה האישית והן המשפחתית או הקהילתית.

לב המקצוע הוא היכולת של האחות או האח לזהות את צורכי המטופל, לספק לו מענה כולל (פיזי, רגשי, חברתי), ולהיות לצידו לאורך כל שלבי הטיפול. אבנר הייזלר מדגיש כי סיעוד אינו מקצוע טכני, אלא תחום שמחייב שיקול דעת, אחריות מקצועית, ויכולת להבין את צרכיו פיזיים, הרגשיים והחברתיים של המטופל.

הכשרה מקצועית: מבנה הלימודים והאפשרויות

המסלול המרכזי כיום בישראל הוא תואר ראשון בסיעוד – תוכנית בת ארבע שנים הכוללת קורסים מדעיים, ידע תאורטי קליני, פסיכולוגיה, אתיקה רפואית והתנסויות מעשיות. לצד זה קיימים מסלולים נוספים:

• הסבת אקדמאים לסיעוד: מסלול מואץ לבעלי תואר קודם, אורך כשנתיים וחצי.
• לימודי תעודה: מסלול מקצועי להכשרת אח/ות מעשי/ת. כיום כמעט ולא קיים, מלבד במסגרות מצומצמות בלבד.

לאחר סיום הלימודים נדרשת הצלחה בבחינת רישוי ממשלתית.

תחומי התמחות ופיתוח מקצועי

מסלול ההכשרה בסיעוד אינו מסתיים עם קבלת הרישיון. קיימות אפשרויות רבות להתמחות ולהרחבת סמכויות לאחים ואחיות המעוניינים להעמיק ולהתפתח. הקורסים העל-בסיסיים בסיעוד הם מסלולי הכשרה מקצועית מתקדמים, הנמשכים לרוב חצי שנה עד שנה, ומכשירים את האחות או האח לתחום קליני מסוים.

ההתמחויות הנפוצות כוללות טיפול נמרץ, חדר ניתוח, מיון, אונקולוגיה, נפרולוגיה, גריאטריה ופסיכיאטריה. בוגרי קורסים אלו מקבלים סמכויות רפואיות מורחבות, כמו ביצוע פעולות חודרניות או קבלת החלטות עצמאיות בשטח. לדברי אבנר הייזלר, התמחויות אלו הן גם דרך לשיפור השכר ולביסוס מעמד מקצועי במערכת הבריאות.

נוסף לכך, אחיות ואחים יכולים ללמוד לתארים מתקדמים (תואר שני ואף שלישי), להשתלב בהוראה, מחקר, ניהול מערכות סיעוד או לפעול כאחים מומחים קליניים (Nurse Practitioners), בעלי סמכויות עצמאיות לרישום תרופות, ניהול מרפאות וקביעת תוכניות טיפול.

תחומי הפעילות: מה עושים בפועל?

העיסוק בסיעוד משתנה לפי תחום ההתמחות ומסגרת העבודה, אך ישנן משימות מרכזיות שמאפיינות את רוב העוסקים במקצוע:

• מתן תרופות: לפי הנחיות הרופאים ובהתאם לפרוטוקולים מקצועיים.
• ניטור מצב רפואי: כולל מדידת סימנים חיוניים, מעקב אחר תפקודים פיזיולוגיים, ביצוע בדיקות דם ודגימות, זיהוי שינויים במצב ותיעוד שוטף להערכת מצב המטופל.
• סיוע בפעולות יום-יומיות: רחצה, האכלה, ניידות, הלבשה ושמירה על היגיינה.
• הדרכת המטופל ומשפחתו: הסבר על מצבים רפואיים, שימוש בתרופות ובמכשור רפואי.
• שיקום וליווי: תרגולים פיזיים, תמיכה רגשית וליווי עד שחרור או מעבר למסגרת אחרת.

אבנר הייזלר מדגיש כי תפקיד האחיות אינו מסתכם בביצוע טיפול – הן אחראיות גם על תיאום בין רופאים, צוותים פרא-רפואיים, מטופלים ובני משפחותיהם. הן מחזיקות במידע העדכני והשלם על מצבו של המטופל, דואגות לרציפות הטיפול, ומסייעות בזיהוי מוקדם של בעיות שיכולות להשפיע על תהליך ההחלמה.

מסגרות תעסוקה אפשריות

אחד היתרונות של מקצוע הסיעוד היא הגיוון:

• עבודה בבתי חולים: במחלקות פנימיות, חדרי ניתוח, טיפול נמרץ או מיון.
• עבודה בקהילה: סיעוד בקופות חולים, מרפאות והוספיס ביתי.
• טיפת חלב: מעקב אחר התפתחות תינוקות, ייעוץ הנקה והדרכת הורים.
• מוסדות סיעודיים ושיקום: עבודה בבתי אבות, מרכזי שיקום גריאטריים, מחלקות סיעוד מורכב ומרכזים לטיפול ממושך.

• מסגרות חינוך מיוחדות: ליווי וטיפול בילדים עם צרכים רפואיים במסגרת מערכת החינוך.

הבחירה במסגרת המתאימה יכולה להשפיע באופן משמעותי על אופי העבודה, עומס המשמרות והזדמנויות ההתפתחות המקצועית לאורך זמן.

אתגרים מרכזיים במקצוע הסיעוד

לצד תחושת שליחות, עוסקים בסיעוד מתמודדים גם עם קשיים מערכתיים. עומס עבודה, מחסור בכוח אדם, עבודה במשמרות, חשיפה למצבים רפואיים קשים ולעיתים גם מקרים של אלימות מצד מטופלים או בני משפחותיהם – כל אלה מציבים אתגרים יום-יומיים.

אבנר הייזלר מציין כי מוסדות הבריאות, ארגוני האחיות והמדינה נדרשים לפעול באופן קבוע לשיפור תנאי העבודה, למנוע שחיקה ולחזק את מערך ההגנה וההכשרה של אנשי הצוות הסיעודי. לצד זה, חשוב שאנשי המקצוע עצמם ידעו להציב גבולות, ליצור שגרה בריאה, ולבנות מערכות תמיכה רגשיות שיסייעו בהתמודדות עם הלחץ.

לסיכום